דמיון מודרך ואיך זה קשור ללידה?

דמיון מודרך (Guided imagery) זהו שם מאד רחב למספר שיטות טיפוליות ממדיטציה ועד היפנוזה.

דמיון מודרך אנחנו יכולות לעשות בעצמנו או להתמסר לרעיון וקול של מישהו אחר.

לפעמים ההדרכה נעשית עם סיפור דרך או עם נושא שיש צורך לפתור. זה יכול להיות נושא מותאם אישית או לקוח ממאגר הנחיות קיים. דמיון מודרך הוא דרך מיוחדת למדיטציה, לשהייה במרחב אישי.

גם אם בעבר ניסית או "עשו לך" דמיון מודרך ו"לא התחברת", אני רוצה להתחיל ממש מאפס. לכן כדאי לך לתת לפוסט הזה צ'אנס, ואסביר בהמשך למה. בינתיים תזרמי איתי (:

לפני שמתחילים להכיר את הכלי הזה שנקרא דמיון מודרך, כדאי רגע לבדוק אם זה מתאים.

יש הרבה (א)נשים שחיות באמונה שאין להן דמיון או שהן אף פעם לא מצליחות לדמיין או שדמיון מודרך זה רק ל-"רוחניקיות". אז בואי ננסה רגע משהו קטן.

שלב מספר 1

כשתסיימי לקרוא את הפסקה הבאה תנסי לעצור לרגע,

עצמי את העיניים (או שתתמקדי בנקודה מסוימת בחלל שבו את נמצאת),

וכך בלי לקום, תתרכזי ותתחילי לספור כמה חלונות יש בבית שלך.

תספרי בלב (או בראש / בדמיון). אם את לא בטוחה, נסי לחשוב במקום זה על הבית שבו גדלת.

אני מחכה בסבלנות, תספרי, לאט לאט.

יש תשובה?

אם כן, מעולה!

איך ספרת? איך עשית זאת?

נכון, קרוב לוודאי שיצאת לטיול בדמיון, בתוך הבית. ראית אותו וממש עברת במחשבות מחדר לחדר וכך הגעת למספר.

הנה התשובה. גם אם את חושבת שאת מאוד מחשבתית/ ריאלית/ פרקטית/ עם הרגליים על הקרקע - זה נכון. ועדיין למוח שלך יש את היכולת לדמיין, להעלות לעצמו תסריט ולזרום איתו.

עכשיו כשהשאלה אם את מצליחה מאחורינו, נשארה השאלה: למי לא מומלץ להשתמש בדמיון מודרך?

כן, יש דבר כזה. לאנשים שחווים קושי להפריד בין דמיון למציאות או התקפים פסיכוטיים, כתוצאה ממחלה או תרופה שנוטלים, לא מומלץ להשתמש בכלי זה. כן מומלץ לפנות לרופא או למיילדת שלך ולהביא לידיעתם את מצבך, כך שיעזרו לך למצוא כלים אחרים להקלה.

כמו שכתבתי בהתחלה, גם אם בעבר ניסית או "עשו לך" דמיון מודרך ו"לא התחברת", במהלך ההריון והלידה כדאי לתת לזה שוב צ'אנס.

סביר להניח שהניסיון הקודם נעשה בסביבה או באווירה שלא התאימה לך, או שמי שהנחה אותך היה פחות מיומן או מקצועי ולפעמים הסיבה יכולה להיות התוכן או האופן (קצב, גוון קול, עוצמה).

לפני שתת המודע שלנו מתמסר למישהו זר או למשהו חדש, הוא קודם כל רוצה להגן עלינו בכל מחיר ויישאר עירני ודרוך עד שיאמת את המצב ויתחיל להאמין ולהסכים להתמסר.

עכשיו נכיר את היכולת של המוח להאמין לדמיון כמו למציאות, ונהפוך אותה לכלי מרפא שיעזור להתמודד עם האתגר בלידה.

שלב מספר 2

תרגיל קצר ופשוט נוסף שיעזור לנו להבהיר את הקשר בין הנפש לגוף, הולך ככה:

נסי להיזכר במצב שבו הלכת בסמטה חשוכה ושמעת צעדים או רשרושים מאחוריך.

מבט לאחור גילה שאין איש מאחוריך בסמטה ובכל זאת הרגשת מתיחות ואי נוחות עצומה בגוף.

הדופק מאיץ, את מגבירה את הקצב (אולי אפילו רצה) נדמה כי גם הצעדים והרשרושים מאחוריך מאיצים.

וכשבסוף תגיעי הביתה / למלון / לאוטו, תנעלי את הדלת ותדליקי את האור, תרגישי שעוד רגע הלב "קופץ" מהחזה. הדופק מואץ, יובש בגרון, אולי זיעה קרה, אולי קוצר נשימה… את מרגישה? מה קרה כאן?

למוח לא אכפת אם היה מאחורינו באמת שודד / אנס / תוקף. הספיק לו שזה עלה בדמיון שלנו ומיד הוא מייצר אדרנלין ומאיץ את פעילות האיברים החיוניים כדי לסייע לנו להימלט מהסכנה.

ואז עולה המחשבה הבאה - אם אפשר לייצר הורמוני סטרס רק מלדמיין סכנה, הרי שאפשר להשתמש ביכולת המופלאה הזו ולייצר הורמוני רוגע ואהבה ע"י כך שנדמיין מצבים או מקומות שאנחנו אוהבות ועושים לנו טוב.

שלב מספר 3

איך תתרגלי אם זה עובד?

אם את רוצה להתמסר להנחיה שלי, את מוזמנת להיכנס להקלטה שלי מנחה 11 דקות של

"הרפיה באמצעות נשימה" ובסיומה להמשיך לתרגל.

אם את רוצה להתחיל לתרגל בעצמך, את מוזמנת לשכב או לשבת בתנוחה שנוחה לך, לקחת נשימה טובה ואז עוד אחת. את יכולה לסמוך על המוח שלך שישתף פעולה. תשימי לב אם בחרת לעצום את העיניים, או להתמקד בנקודה מסוימת בחלל שבו את נמצאת.

נשימה זו הפעילות הכי מוכרת לגוף שלנו, נשיפה איטית וארוכה, פינוי מקום, ובעקבותיה שאיפה עמוקה. תוכלי לדמיין שאת מפנה עם הנשיפה את כל מה שמיותר לך בגוף ושואפת יחד עם האוויר החדש גם שלווה ורגיעה.

אחרי שתעשי את זה מספר פעמים, לאט, בנחת, ממש תפני עם הנשיפה כל מתח או אי נוחות שנמצאים איפשהו בגוף, את תתחילי להרגיש שהגוף אוהב את תשומת הלב שלך ואת הנשימה ומסכים לאט לאט להתחיל להירגע.

תוכלי להמשיך כך כמה דקות, או לדמיין את הנשימה מטיילת בגוף ממקום למקום, מגיעה כל פעם לאיבר אחר, אוספת את מה שמיותר ומביאה לשם שלווה ורוגע. ממש טיול איטי עם תחנות, מכף רגל ועד ראש.

תשימי לב לתחושתך עכשיו לעומת התחושה כשהתחלת את הקריאה והתרגול.

האם את רוצה להמשיך לתרגל? אולי את זקוקה לאתנחתא?

תוכלי ליהנות מהרגע ולחזור לתרגל בהמשך היום / השבוע / ההריון, כשתחושי סקרנות ורצון לפתח את הכלי החדש שלך.

ותזכרי תמיד להתחיל עם הפניית תשומת הלב למקום שבחרת, לתנוחת הגוף ולנשימה.

שלב מספר 4

את יכולה לקרוא ואז לתרגל או לבקש ממי שאת סומכת עליה / עליו להקריא לך את ההנחיה בקצב מאוד איטי:

מתוך תשומת הלב לנשימה תוכלי עכשיו לדמיין את עצמך במקום שאת מרגישה בו רוגע וביטחון.

אולי זה בבית או בטבע, אולי זה מקום שאת מכירה, שהיית בו פעם והיה מושלם, אולי זה מקום שראית פעם בסרט או בעיתון, ואולי זה מקום דמיוני.

תדמייני את עצמך נינוחה, שמחה, תדמייני את מזג האוויר שאת אוהבת, אולי אפילו את השעה האהובה עליך ביממה.

אולי תבחרי להוסיף לתסריט שלך משהו או מישהו שעושה לך טוב, אולי משהו שמרגיע אותך.

אולי תוסיפי צלילים של טבע, כמו למשל ענפים שנעים ברוח קלה ומרשרשים, או ציוץ ציפורים שמגיע מרחוק, אולי מוסיקה נעימה, או ניע של ערסל, שמים בהירים תכולים, אולי פכפוך עדין של מים ביובל קטן של נחל.

אולי תרצי להוסיף איזו שמיכה או מחצלת ולדמיין את עצמך משתרעת ומנמנמת, קרני שמש עדינות מלטפות אותך ואת מרגישה את ההרמוניה סביבך ומרגע לרגע את יותר ויותר מחוברת למקום שאת נמצאת בו.

קחי את הזמן ליהנות מהרגע הזה, מהתחושה של החיבור לעצמך, ותרגישי כמה נעים ככה, בדיוק כמו שאת, בקרוב יגיע הזמן למצוא שביל שיחזיר אותך למקום ולזמן בו את מתרגלת, ויגיע הזמן להחזיר את הגוף לערנות רגילה ובינתיים ותקשיבי לקול הפנימי שלך שנשמע יותר ויותר ברור: אני בסדר, אני בסדר ככה, אני בסדר ככה בדיוק כמו שאני.

ולפני סיום, תודי לעצמך על המתנה של תשומת הלב והרוגע ותרגישי גם תודה לכל מי שבסביבתך, מאפשר לך את ההרפיה הטובה הזו.

מה עושים עם הפרעות או הסחות?

בתחילת ההיכרות עם הכלי והתרגולים צריך יותר תשומת לב לתנאים מאפשרים.

לבחור מקום שקט ורגוע, לבקש התחשבות ופרטיות ממי שבסביבה.

לשים לב לתנאים כמו תאורה, טמפרטורה, מזרון או כורסא נוחים, אולי שמיכה, כוס מים, טישו.

אם את מודעת לקולות בסביבה שלך, כמו רכב חולף או מזגן מתנשף, השתמשי בקולות אלו כסימן עבורך לעבות את בועת השלווה ולהעמיק את ההרפיה.

אם עולות מחשבות שונות, זו תזכורת עבורך להחזיר את תשומת הלב לנשימה, לקצה האף, לאוויר שיוצא ולאוויר שנכנס, בקלות, בטבעיות, קחי עכשיו נשימה ארוכה ואיטית, ועוד אחת..

עם הזמן והתרגולים, את מתרגלת למצוא את השקט גם בתנאים אחרים. המוח לומד להתמקד ולהתכנס, להאמין לך ולחזור לבד למקומות הנעימים בדרך זורמת יותר בטבעיות.

תוכלי להחליט מראש מה מטרת ההרפיה באותו תרגול. נושאים רבים יכולים לשמש השראה לתרגול, לדוגמא: רגיעה, נשימה, הפחתת חרדות, העלאת הביטחון העצמי, הגברת האהבה העצמית, קבלה, האמונה שלך בעצמך, בגופך ועוד.

מקדם הלידה הטוב ביותר הוא הרוגע שלך, הרוגע הזה הולך ומתפוגג כשיש ריבוי גורמי מתח בסביבה שלך, חוסר טקט של אנשים, הערות, טון דיבור תוקפני, עצות שלא מתאימות לך, אורות מסנוורים, הפרת האינטימיות שלך והתערבויות שונות.

ועכשיו הגיע הזמן ללמוד לייצר עבורך בועה נפלאה של שקט שתעזור לך לשמור על הרוגע ולסנן רעשים והפרעות.

שימי לב לקצב קריאה איטי ועם הפוגות של 2-3 שניות בין המשפטים.

שלב מספר 5

ועכשיו כשתשומת הלב על הנשימה והרוגע, דמייני סביבך בועה נהדרת שעוטפת אותך. זוהי בועת השלווה והביטחון שלך. שימי לב כמה היא נעימה. יש לה צבע מיוחד? אולי היא שקופה? הדופן של הבועה כמו מסננת מיוחדת, מאפשרת למה שמחזק אותך להיכנס פנימה, מה שלא תורם לתחושת השלווה והביטחון שלך פשוט נשאר מחוץ לבועה.

את יכולה לעצב לך את הבועה איך שאת אוהבת, תוכלי להכניס אליה מה שאת אוהבת, אולי משהו או מישהו שמחזק אותך, מעודד אותך, אולי קמע, תמונה, שיר או צליל, כל דבר שמתאים לבועה שלך יכול להיות חלק ממנה.

תרגישי כמה זה טוב ונעים ומחזק להיות עטופה בבועת השקט שלך, תרגישי מה משתנה אצלך, מה קורה לך כשאת עטופה בה. תשימי לב אם את מרגישה אמיצה יותר, יכולה יותר, מאמינה יותר בעצמך, בדרך שלך. אולי את מוכנה להעז יותר, לחלום, לעשות משהו שרצית, להגשים, לעמוד על שלך.. (תוכלי לשהות קצת בבועה ואז להמשיך)

תוכלי עכשיו לכווץ את הבועה שלך ולמצוא לה מקום בתוך ליבך. עם כל פעימה של הלב, תתפשט תחושת הביטחון לכל תא ותא בגופך, תישארי עטופה בתחושה הנהדרת הזו, תרגישי כמה נעים ובטוח להתהלך ככה בעולם, עם אמונה ושלווה אמיתית שפועמת מתוכך. (תוכלי לשהות קצת בתחושה ואז להמשיך)

בקרוב יגיע הזמן לחזור, לכאן, לערנות הרגילה. תביאי איתך את התחושות הטובות, את הפעימה ואת הידיעה שאת יכולה לחזור ולהתעטף בבועה שלך כל פעם שתרגישי שאת זקוקה לחיזוק.

זה כל כך מרגש, המוח שלך מאמין למה שאת מדמיינת, סומך עליך, סופר את הנשימות שלך וזורם איתך לתוך השקט. תוך כדי כך הוא מייצר עבורך הורמונים נפלאים שתומכים בתחושה הטובה, כמו הורמון האהבה, האוקסיטוצין, שיש לו תפקיד עצום בהתקדמות הלידה.

איזה קסם הגוף שלנו, נכון?

תכירי בקסם, תודי עליו, תשתמשי בו. בהצלחה ולידה טובה.

אם תרצי תמיכה והתנסויות נוספות

את מוזמנת גם לתרגל איתי

חגית 0504407000